נותר על כנו גז"ד ביהמ"ש קמא למורשע בחברות בהתאחדות בלתי מותרת

השופט אל"ם י' כץ:

בפנינו ערעור סנגוריה על גזר דינו של בימ"ש קמא שגזר על המערער 21 שנות מאסר בפועל וכן 3 שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום צאתו את הכלא, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה דומה לאחת העבירות בהן הורשע בתיק זה. הערעור נסב על חומרת העונש.

האישומים בהם הורשע המערער

1. המערער הורשע, על פי הודעתו, באישומים שפורטו בכתב אישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.
2. האישומים בהם הורשע המערער, על פי הודעתו, הם:

א.      חברות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנות 84 + 85 (1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום)- 1945. המערער היה חבר בארגון גדודי חללי אלאקצא שהינו התאחדות בלתי מותרת, מאז מרץ 2004 עם גיוסו לארגון ועד ליום מעצרו.

ב.      נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי סעיף 85 (1)(ב) לתקנות ההגנה (לשעת חירום)- 1945. המערער שימש כאחראי מטעם חוליה השייכת לארגון גדודי חללי אלאקצא בקלקיליה במהלך שנת 2004 ועד ליום מעצרו.

ג.        הנחת פצצה, עבירה לפי סעיף 58 (ב) לתקנות הגנה (שעת חירום)- 1945- שישה פרטי אישום.

במהלך השנים 2004-2006, בחמישה מקרים שונים, הניח המערער, יחד עם אחרים, פצצות במקומות שונים בכוונה לגרום מוות או חבלה לאדם או נזק לרכוש.

במקרה נוסף השליך המערער פצצה בכוונה לגרום מוות או חבלה לאדם או נזק לרכוש.

ד.      ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנה 85 (1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום)- 1945. המערער גייס, בשנת 2005, אחרים לארגון גדודי חללי אלאקצא שהינו התאחדות בלתי מותרת.

ה.      סחר בציוד מלחמתי, עבירה לפי סעיף 2 לצו בדבר איסור סחר בציוד מלחמתי (יו"ש) (מס' 243) תשכ"ח- 1968 וסעיף 14 (א) לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יו"ש) (מס' 225), תשכ"ח- 1968.

3. בהסדר הטיעון הוסכם, כי הצדדים יטענו לעונש.

גזר הדין בערכאה דלמטה

4. התביעה ביקשה להשית על המערער "עונש הולם אשר ירחיקו מחברת בני אדם לתקופה ארוכה וממושכת, וכן עונש אשר מגן על האינטרס הציבורי" - עמ' 2 שורות 1-2 לפרוטוקול מיום 14.12.06.
5. הסנגור טען: "אני חושב שהעונש הראוי הוא בין 8-10 שנים. זו רמת הענישה"- עמ' 2 שורות 39 לפרוטוקול מיום 14.12.06.
6. כאמור, בימ"ש קמא גזר על המערער 21 שנות מאסר בפועל ובנוסף 3 שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום צאתו את הכלא, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה דומה לאחת העבירות בהן הורשע.

טענות המערער

7. כאמור, הערעור הוא על חומרת העונש. לטענת המערער, העונש שהושת עליו הינו עונש כבד שאינו הולם את הנסיבות ושאינו מתחשב בטענות לקולא.